"גרציה מליסבון"/גיורא ברק

תחילה אפתח בגילוי נאות : הסופר הוא אבא שלי, ברם, ביקורת זו נכתבה תוך כדי תשומת לב מירבית ובאותם המדדים בהם הייתי מבקרת כל ספר אחר.
קריאה נעימה.

הספר מגולל את קורותיה של נערה יהודיה ממשפחת אנוסים בפורטוגל, שלימים תהפוך לאחת הדמויות הנשיות החשובות ביותר בהיסטוריה של העם היהודי.
מעבר להיותו רומן תקופתי קולח ומרתק, הנקרא בנשימה עצורה, זהו ספר שגם נוגע בשני היבטים חשובים :

היהדות – באמצעות סיפורה של גרציה, נחשף הקורא לתופעת האנוסים: אותם יהודים אומללים שנאלצו להתנצר בכפייה באזורים שונים כגון, ספרד ופורטוגל, אשר כלפי חוץ נראים כנוצרים לכל דבר, אך מצליחים בגבורה ובאומץ יוצא דופן לשמור על המנהגים היהודיים ועל המורשת, למרות החשש היום-יומי מאימת האינקוויזיציה ומהלשנותיהם של שכניהם הנוצרים.
הפמיניזם – גרציה הופכת להיות אישה חזקה ועשירה, העוסקת במסחר ובעסקי הספנות במאה ה – 16. תקופה שבה עיסוק זה הינו נחלת הגברים בלבד הרבה לפני המהפכה הפמיניסטית (ווירג'יניה וולף – "חדר משלך") ולכן, לטעמי ניתן לראותה כפמיניסטית הראשונה, אשר ייתכן ואף סללה את הדרך למהפכה חשובה זו.