ייחוד : דו-שיח לילי

הייחוד הפך טמא בתוכי.
כמו ריקבון של גווייה,
כשאני בורחת
הרחק מעצמי.

לאן את בורחת?
מה את מחפשת?

ייחודי רודף אחריי
ואני בורחת.

כמו חיה
נרדפת, מבוהלת,
נמסה בשמש.
החברה חותכת אותי כסכין,
הנעוצה הייטב
בתוך קרביי.

אנשים לא אוהבים
"עוף מוזר"
אני אומרת.
היא לא מוותרת,
האשה שבתוכי.

"את לא עוף מוזר,
לא עוד,
לא חריגה,
לא מוזרה,
אבל את,
לעזאזל, את
כל-כך דומה,
רקובה כמו
אמריקאי צועק : הי בייבי
במכונית שכורה.

איפה את?"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s